מאמר זה הינו סקירה של התפתחות תקנון התב"ע במקביל להתפתחות הבניה בישראל.
תכנון עירוני הוא תחום העוסק בפיתוח הפיזי, החברתי והכלכלי של גושי ערים, שכונות או אזורים בעיר או בעיר כמכלול שלם.
תכנית בנין עיר (תב"ע) היא מסמך בעל תוקף חוקי-משפטי, שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון.תכנית בניין עיר מורכבת משני מסמכים עיקריים – תשריט ותקנון.
התשריט הוא מסמך גרפי משורטט, הכולל מפה, של המצב התכנוני המוצע בקרקע שבתחום התכנית.
התקנון הוא מסמך משפטי, שנקרא כמקשה אחת ביחד עם תשריט התכנית. התקנון מפרט הוראות ביחס לשימושי הקרקע וזכויות הבניה ביעודים השונים וכן הנחיות שונות ביחס למימוש התכנית.
התכנון העירוני מושפע ממצב כלכלי, חברתי ומדיני כמו גם מ"אופנות" משתנות.
התכנון העירוני המתועד הקיים בארץ, כמו גם תכנון המבנים החל בתקופת המנדט הבריטי-בתחילת שנות ה-20 של המאה העשרים. בעת ההיא, התכנון היה כפוף לחוק התכנון והבניה הבריטי, קרי אותו החוק שהיה אז בבריטניה.
בשנים הללו החלה עליה של יהודים בעלי ממון מאירופה לארץ. יהודים אלה בנו בתי מידות להם ולבני משפחתם. חסרי הממון התגוררו בשכירות ובדמי מפתח.
מבחינה אדריכלית שנים אלו מאופיינות בסגנונות מעורבים – אקלקטיים, באוהאוס ועוד.
בשנים הללו התקנונים כללו מספר הנחיות מצומצם שניתנו בקווים כלליים ביותר כגון: קווי בנין, שטח מגרש מינימלי, אחוזי בניה, מספר קומות ומספר מבנים בחלקה. כפועל יוצא נראה כי המתכנן – האדריכל נהנה מחופש רב בתכנון וההשפעה המרכזית היתה אופנה, אידאולוגיה וכמובן רצון המזמין.
מבנה בסגנון אקלקטי מבנה בסגנון באוהאוס
בשנים אלו היו מספר גלי עליה גדולים למדינת ישראל. על מנת למצוא פתרונות דיור לעולים החדשים נדרשה בניה מהירה ומאסיבית. נבנו שיכונים מסוגים שונים – תהליכי התכנון והבניה היו מהירים. לאור זאת ניכר הוויתור על הארכיטקט ועל הארכיטקטורה, לטובת התמקדות במילוי הצרכים הקיומיים.
הבניה התבצעה על-ידי קבלנים לכל בעל יכולת והתאפיינה בצניעות – באותה עת נבנו דירות קטנות וזולות מחומרים זולים, ללא השקעה ב"עיצוב" וארכיטקטורה.
בשנים אלו ההנחיות כללו: קווי בנין, שטח מגרש מינימלי, אחוזי בניה, מספר קומות, מספר מבנים בחלקה. נראה כי מתחילה התייחסות לחניה וניסיון לתת הנחיות לעיצוב. התקנון עדיין קצר ותמציתי ומאפשר פרשנות למתכנן.
המיתון הגדול של שנות ה-60 הסתיים ורמת החיים החלה לעלות. יחד עם זאת עדיין ניכר ויתור על הארכיטקט ועל הארכיטקטורה בתהליכי התכנון.
מתחילה סגירת המרפסות ברפפות על מנת להגדיל את הדירות הקטנות שנבנו בשנות ה-50 וה-60.
הניצחון במלחמת ששת הימים והרחבת הגבולות הביאו לאופוריה כלכלית וחברתית אשר לוותה לעתים בפאר "נובו-רישי". התוצאה הובילה לבניה פרטית נרחבת בפרברי הערים, אשר כללה מבנים ראוותניים בניגוד לצניעות אשר היתה נהוגה קודם לכן. ברוח פוסט-מודרנית חדשה זו הכל היה מותר – גגות רעפים, חלונות קשתיים, אריחי אבן מודבקים – כיד הדימיון הטובה על היזם והלקוח.
בתחילת שנות השמונים התרחבה התופעה, הרחבת השכונות הפכה ממוסדת וקיבלה את הכינוי "בנה ביתך".
בשנים אלו הנחיות הבניה כללו: קווי בנין (בבינוי שבתשריט), העדר שטח מגרש מינימלי, אחוזי בניה, מספר קומות, מספר מבנים בחלקה. קיימת התייחסות לחניה, דוודים וכבלי טלפון ונעשה ניסיון לתת הנחיות לעיצוב.
בשנים אלו רמת החיים בישראל ממשיכה לעלות. מתחילה בניה לגובה וניכרת חזרה לעיצוב ותכנון ארכיטקטוני של המבנים.
הנחיות משנים אלו כללו: קווי בנין, שטח מגרש, אחוזים/שטחי בניה הכוללים כבר את שטחי המרפסות, מספר קומות, מספר יחידות דיור, יש התייחסות לחניה, דודים וכבלי טלפון ויש הנחיות לגבי חזיתות המבנים, פיתוח וגדרות.
בתחילת שנות ה-90 ישראל חווה גל עליה גדול. רמת החיים ממשיכה לעלות ויחד עם כך עולה גם ערך הקרקע ונבנים מגדלי דירות רבים. פריחה בתחום העיצוב והארכיטקטורה ניכרת במרחב הבנוי. ניכרת הכרה בחשיבות השמירה על איכות הסביבה והקפדה על עמידה בתקנים.
תכניות לבניה מהירה (ול"ל – ועדות לבניה מהירה), תכניות עבות כרס עם ריבוי הוראות בניה, הנחיות עיצוב ארכיטקטוניות, הנחיות בנושא איכות הסביבה ואקוסטיקה, הוראות לשמירה על הנוף וכיו"ב. ישנה התייחסות לנושא אנטנות, דוודים, מסתורי כביסה ומזגנים, הנחיות לבניית מרתפי חניה, בניה על הגג ובריכות שחיה.
למסמכי התכנית נוספים נספחים רבים כגון נספחי בינוי, תנועה וחניה.
הבניה בישראל כיום מושפעת מן המצב הכלכלי והחברתי ומגורמים גלובליים. לאור העלייה החדה ברמת החיים בישראל, מתאפיינת גם הבניה בעושר ארכיטקטוני ועיצובי. השנים האחרונות מאופיינות בניסיון לקבוע סדר עדיפויות לאומי, חברתי וסביבתי חדש בפיתוח האורבני. תכניות ארציות לטווח ארוך החלו מיושמות. ניכרת השפעה של מגמות גלובליות בתכנון העירוני כגון תכנון ירוק ותכנון בר-קיימא.
על מנת ליצור אחידות ובהירות בהגשת תכניות מתאר מקומיות ומפורטות, התקין משרד הפנים נוהל בשם מבנה אחיד לתוכניות (מבא"ת). הנוהל כולל פירוט אופן הגשת התשריט והוראות התוכנית ("התקנון"), תוך התייחסות הן להגשת המסמכים והן להגשה הממוחשבת.
תכניות בנין עיר הפכו עבות כרס יותר מאי פעם, מכילות שלל הוראות, הנחיות, מגבלות ואיסורים שונים ומחייבות שיתוף פעולה בין מהנדסים ומתכננים מתחומים שונים. קיים דגש על הוראות לבניה ירוקה, שמירה על ערכי טבע ושימור מבנים וכן בניה על פי תקנים מחייבים.
האתר עוצב ונבנה ע''ד web4all.